ירושלים של זהב

היום יום ירושלים. כמה היא יפה...
בדפדוף אקראי בתמונות של ירושלים ניתן להבחין בהמון המון בתים, צפופים, עומדים אחד אחרי השני באי-סדר מאורגן שכזה. וזהב. כמעט תמיד זהב. :-)




בחרתי בירושלים על מנת ללמד את הילדים קצת על פרספקטיבה ובעיקר על תשומת לב למרחקים (אבחנה בין קרוב לרחוק) ולשכבות (מה נמצא קדימה ומה מאחור).
לא פשוט לילדים בגיל הזה להבין את המונחים האלה באופן ויזואלי, וגם בעבודות עצמן הם "ברחו" מזה וזה פחות בא לידי ביטוי, אבל חשוב לי שזה יהיה להם איפשהו בראש, מתישהו הם ייזכרו וישתמשו בזה :-)


אפשר לראות את הנסיונות שלהם על הלוח לצייר בית שיהיה גם רחוק יותר (קטן יותר) וגם מאחור (מוסתר בחלקו). בסוף הם הצליחו...




הפעם היו שתי הגדרות למשימה - מציירים את ירושלים תוך התמקדות בקרוב-רחוק/ לפנים ומאחור
והמשימה השניה היתה להשתמש לצורך הציור בצבע פנדה אחד, בצבע אחד, אליו היה ניתן להוסיף לבן וזהב.
מתחילים בתכנון הציור בעפרון ורק אח"כ מתחילים עם הצבע...
















לא כל הילדים הצליחו להשתמש רק בצבע אחד, חלק בחרו להוסף עוד צבעים.
מקסים בעיני שחשוב היה להם לכתוב על הציור "ירושלים". בכלל שמתי לב שהם מאוד אוהבים להשתמש בטקסטים בציורים שלהם.










היצירות הגמורות אמנם לא יצאו בדיוק כמו שאני התכוונתי, אבל מה זה חשוב? הילדים נהנו והעבודות מהממות!




























אנחנו השנה, שלא כמנהגנו, לא נוסעים לירושלים היום.
אבל אנחנו חייבים לה טיול, אולי בשבועות :-)

שלכם, גלי.