לפני זמן מה הגעתי לשיעור בחוג עם המון מוטיבציה ותקווה לשיעור מרתק ומיוחד, כי כזה עוד לא עשינו :-)
בד"כ כשאני מביאה טכניקות ורעיונות חדשים, זה ממש ממש מלהיב ומהנה!
הפעם, מסתבר, החידוש היה מאתגר מידי וקשה מידי לחלק מהילדים, והייתי צריכה "לזרום" ולאלתר משהו פשוט וקל יותר מהתכנון המקורי.
הרעיון המקורי - פיסול פנים בחוטי ברזל!
הבאתי לשיעור קולבי מתכת, שהיוו את המסגרת של הפנים. בנוסף הבאתי חוטי ברזל שחורים, חוטי מתכת כסופים וחוטי נחושת, הראיתי לילדים את הטכניקה וביקשתי שיציירו ולאחר מכן יבנו מחוטי המתכת פרצוף לפי הציור שלהם.
רק שלוש בנות נהנו והתעקשו להמשיך במשימה המקורית (ויצרו פרצופים מדהימים!)
כשראיתי שלכל היתר קשה (לחלק זה היה די מתסכל אפילו), מהר מהר שיניתי את התכנית ועזרתי להם להשתמש בקולב ככלוב ובעזרת מנקי מקטרות (גם הם סוג של חוטי ברזל) יעצבו ציפור בכלוב.
גם זה לא היה להם פשוט, אבל הרבה יותר קל וכמובן עם הצלחה :-)
בשיעור של הקטנים יותר (מזל שהוא אחרי השיעור של הגדולים, ואפשר להסיק מסקנות...), בניתי עבורם את שלבי הכלוב מנייר והם רק עיצבו את הציפורים וקישטו את הכלוב בוואשי טייפ. הם ממש נהנו!
נכון מתוק?
ככה זה, בעבודה עם ילדים לפעמים אין ברירה וצריך למצוא מסלול מחדש מדי פעם.
בעצם, גם עם מבוגרים, לא? ;-)
שלכן, גלי.
כן, בעבודה עם ילדים ואפילו מבוגרים צריך גמישות מחשבה כשרואים קושי בביצוע. מאחלת לכם המון הצלחה במקום החדש ומצפה לסיפוריך משם. חיבוק חם !
השבמחק