ארנקון לדמי חנוכה (או בכלל...)

יום שבת, 17 בדצמבר 2016



רגע לפני חנוכה, אני קופצת להגיד שלום, לאחל חג שמח ולהציע לכם יצירה קצרה, פשוטה וכייפית עם הילדים לקראת חנוכה.

בתור ילדה, תמיד התרגשתי וציפיתי לדמי החנוכה שלי, ותמיד כאשר קיבלתי אותם (בד"כ שטר אחד או שניים), הייתי צריכה לתת להורים שלי לשמור לי עליהם כי לא ממש היה לי איפה לשים אותם וכמובן שלא רציתי שילכו לאיבוד!
ב"היברו סקול" בו אני מלמדת חשבתי מה אפשר לעשות עם הילדים לקראת חנוכה, שיהיה גם פשוט וכייפי, גם קשור לחנוכה וגם שימושי. נזכרתי בדמי החנוכה וחשבתי שיהיה מגניב שיהיה לילדים "ארנקון" קטן לשמור בו את דמי החנוכה.

אז זה באמת ממש ממש פשוט...
גוזרים רצועת בריסטול בגודל הרצוי (אם רוצים, למהדרין, אפשר לעשות את זה גם מלבד או מעור).
אני השתמשתי ברצועה בגודל 10X23 ס"מ.






לאחר שקיפלנו את הרצועה, כמו בתמונה, מחוררים מספר חורים בכל צד, ממש כמו בתמונה (חשוב לחורר כשהרצועה מקופלת, את שני הצדדים יחד, כדי שהחורים יהיו אחד מול השני. שימו לב לא לחורר את ה"מכסה").

מקפלים את הבריסטול לפי הסימונים שקיפלנו קודם ומתחילים להשחיל חוט סביב לחורים (אני השתמשתי בחוטי גומי. אפשר כמובן להשתמש בכל חוט אחר - חבל, ריקמה, סרט ועוד....)

אם רוצים ניתן לעשות סגירה לארנקון בעזרת שני חורים וסרט (כמו שאני עשיתי), אפשר גם להדביק 2 חתיכות קטנות של ולקרו (סקוטצ').
 
לסיום, נותר כמובן לרקשט את הבריסטול לכבוד חנוכה בטושים, צבעים או כל העולה על רוחכם וגמרנו :-)
תראו איזה חמוד זה יוצא...










מאחלת לכולכם חג אורים שמח, מואר ויצירתי!

שלכם, גלי.


ראש השנה. שוב :-)

יום שני, 19 בספטמבר 2016


התגעגעתי. ממש!
הסתכלתי קצת אחורה ואני בשוק כמה זמן לא כתבתי וכמה דברים עוד יש לי להראות ולספר...
עבודות שעשינו בחוג, תערוכת סופשנה, חופש גדול...

לזכותי ייאמר שיש לי תירוץ מעולה!
בסוף מאי קיבלנו את הבשורה שחיכינו לה הרבה זמן, במהלך חודשיים אח"כ ארזנו (בעיקר מכרנו ומסרנו) את כל החיים שלנו, נפרדנו מהחברים ומהמשפחה (ומילדי החוג החמודים שלי), ובסוף יולי עברנו לפלורידה, ארה"ב!

אנחנו עדיין מסתגלים ומתרגלים לשינוי, אני בעיקר עסוקה בסידורים ובירוקרטיות, בארגון הבית (באנו בלי כלום...) והכי הכי - בעבודה קשה ומאמץ שהילדים יסתגלו וישתלבו כמה שיותר מהר :-)

עוד אין לי מקום ליצור והאמת היא שגם אין לי הרבה זמן או אנרגיות לזה, אבל קצת חייבים ;-)
אז התחלתי, ממש בקטנה, ללמד עברית באמצעות אמנות ב"Hebrew School", של חב"ד. וזה ממש כיף!

אז לקראת ראש השנה, הכנתי עם הילדים "שנות טובות".
רציתי משהו פשוט, מחומרים פשוטים, שלא לוקח הרבה זמן ושבכל זאת יהיה חמוד ומעניין.
הכדורים האלה מנייר, ממש פשוטים להכנה, ואפשר לעשות מהם כ"כ הרבה וריאציות מעניינות ומתוקות. משתפת כאן כמה רעיונות שאני עשיתי, מוזמנים כמובן להמציא עוד ועוד (ולשלוח לי לראות כמובן ;-)).
כל מה שצריך זה:
בריסטול לבן, כבסיס לכרטיס
ניירות צבעוניים
פאנצ' עיגול (אפשר גם לגזור במספריים, אבל קשה יותר)
דבק
טוש שחור.
את הכותרת ל"שנה טובה" אפשר לכתוב ביד או להדפיס במדפסת ביתית פשוטה, לגזור ולהדביק.


הקלאסי





הצבעוני





המשעשע





המתחכם





והפרחוני








מקווה לחזור בקרוב עם דברים ישנים וחדשים,
עם סיפורים מעניינים ותמונות (המון תמונות ;-))
בינתיים, מאחלת לכולכם שנה טובה, מקסימה, מתוקה, מרגשת, מלמדת, מחזקת ומעצימה!
ש נ ה   נ פ ל א ה !

אוהבת, גלי.







ציפור בכלוב, או... פיסול בחוטי ברזל

יום שבת, 18 ביוני 2016


לפני זמן מה הגעתי לשיעור בחוג עם המון מוטיבציה ותקווה לשיעור מרתק ומיוחד, כי כזה עוד לא עשינו :-)
בד"כ כשאני מביאה טכניקות ורעיונות חדשים, זה ממש ממש מלהיב ומהנה!
הפעם, מסתבר, החידוש היה מאתגר מידי וקשה מידי לחלק מהילדים, והייתי צריכה "לזרום" ולאלתר משהו פשוט וקל יותר מהתכנון המקורי.

הרעיון המקורי - פיסול פנים בחוטי ברזל!
הבאתי לשיעור קולבי מתכת, שהיוו את המסגרת של הפנים. בנוסף הבאתי חוטי ברזל שחורים, חוטי מתכת כסופים וחוטי נחושת, הראיתי לילדים את הטכניקה וביקשתי שיציירו ולאחר מכן יבנו מחוטי המתכת פרצוף לפי הציור שלהם.

רק שלוש בנות נהנו והתעקשו להמשיך במשימה המקורית (ויצרו פרצופים מדהימים!)










כשראיתי שלכל היתר קשה (לחלק זה היה די מתסכל אפילו), מהר מהר שיניתי את התכנית ועזרתי להם להשתמש בקולב ככלוב ובעזרת מנקי מקטרות (גם הם סוג של חוטי ברזל) יעצבו ציפור בכלוב.
גם זה לא היה להם פשוט, אבל הרבה יותר קל וכמובן עם הצלחה :-)



















בשיעור של הקטנים יותר (מזל שהוא אחרי השיעור של הגדולים, ואפשר להסיק מסקנות...), בניתי עבורם את שלבי הכלוב מנייר והם רק עיצבו את הציפורים וקישטו את הכלוב בוואשי טייפ. הם ממש נהנו!



















נכון מתוק?
ככה זה, בעבודה עם ילדים לפעמים אין ברירה וצריך למצוא מסלול מחדש מדי פעם.
בעצם, גם עם מבוגרים, לא? ;-)

שלכן, גלי.



יום ירושלים

יום ראשון, 5 ביוני 2016



אני אוהבת את ירושלים. את הבתים, את האוירה, את תחושת ה"חו"ל", את הקדושה, את הייחודיות.
כמעט כל שנה אנחנו נוסעים לטיול בירושלים ביום ירושלים, השנה משום מה לא יצא לנו (וחבל!), אבל בחוג לא שכחנו לעשות עבודה בהשראת ירושלים.
עבודה דומה עשיתי לפני שנתיים, ניתן לראות אותה כאן.
הבסיס לעבודה השנה היה דומה, ביקשתי מהילדים לשים לב לפרספקטיבה של קרוב/רחוק, קטן/גדול, לפני ומאחור.
הפעם ציירנו בלבן בלבד על דפים שחורים, ואת הכיפות (או את אבני הכותל, הם החליטו), הם יצרו מסול מנצנץ, כיאה לירושלים עיר הקודש ;-)






















העבודות, כרגיל (ואני משוחדת :-)), יצאו מקסימות!











































בשנה הבאה, אנחנו לא נוכל לעשות טיול בירושלים, כיוון שאנחנו נוסעים לחו"ל, לתקופה ארוכה.
כולנו מתרגשים, גם שמחים וגם עצובים, גם חוששים וגם מצפים,
אין ספק שמצפה לנו חוויה מיוחדת במינה כמשפחה!

החוג שלי, כאן, בטח יעבור לידיים אחרות, אבל אני בטח אמשיך ואעשה את מה שאני הכי אוהבת, רק במקום אחר, רחוק יותר :-)
אבל עד אז יש לי עוד הרבה דברים לשתף ולהראות.
בקיצור - אני לא הולכת לשום מקום, רק משתפת ;-)

שלכם, גלי.