בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בבושקות המצויירות שיצרנו.
במסגרת "שיעורי הבבושקות" שלנו, העבודה הבאה היתה תפירת בובת בבושקה.
תמיד נדמה שילדים פוחדים מתפירה, מלהחזיק את המחט, מהעבודה העדינה והמדוייקת.
אני מאמינה שגם ילדים ממש קטנים יכולים להתחיל להתנסות בתפירה וללמוד את ה"שפה" הזו.
יש משהו כ"כ כייפי ומיוחד בליצור לעצמך בובה, משהו מוחשי ונעים שיצרת במו ידיך - וזה בדיוק מה שעשינו :-)
אני גזרתי לכל ילד 2 חתיכות לבד בצורת בבושקה, כל ילד בחר את צבע החוט שאיתו ירצה לתפור,
למדנו תך תפירה בסיסי (בשלב הבא נלמד תכים מסובכים יותר...) והתחלנו...
לחלק מהילדים לא היה פשוט, והיו צריכים ליווי צמוד יותר (בגלל זה גם אין הרבה תמונות :-)),
אבל בסוף כולם הצליחו! והיו כ"כ גאים בעצמם!
כשסיימו לתפור את גוף הבבושקה והשאירו פתח קטן למילוי, כל ילד קיבל עיגול לבד לבן, צייר עליו את תווי הפנים והדביק לגוף הבבושקה.
מי שרצה (כולם ;-)), בחר כפתורים והדביק כקישוט, ואז כל אחד מילא את הבבושקה שלו באקרילן.
כשהבבושקה היתה מלאה, נפוחה ונעימה, הילדים סיימו את התפירה לסגירת הבובה.
הנה הבבושקה של מיה המהממת, רגע לפני המילוי
נגה המקסימה, בגן חובה, סוגרת את הבבושקה שלה אחרי המילוי...
ולסיום, רגע לפני קשירת המטפחות, ערימת בבושקות וילדות גאות והמקסימות!
אל תפחדו לתת לילדים שלכם לתפור.
עם מחט אמיתית ובד וחוט. אפשר גם עם לבד, הוא קצת יותר "סלחני" :-)
נסו וספרו (והראו) לי איך היה ומה יצא...
ואם חשקה נפשכם בבושקה תפורה, מהממת במיוחד, הרשו לי לפרגן ולהמליץ לכם על בבושקות מדהימות שמייצרת חברתי מיכל, העונות לשם Toola. תוכלו למצוא אותן בדף הפייסבוק שלה או בחנות החדשה ב"מרמלדה", שפתחה יחד עם חברה נוספת, מוכשרת לא פחות :-)
שלכם, גלי.
מקסים!
השבמחקוואו, איזה נחת היתה לי מהפוסט הזה כאילו כולם היו נכדי הפרטיים. ושוב אני מתפעלת בפעם המי יודע כמה שזה שאת מלמדת את הילדים מיומנויות שלכאורה קשות מידי עבורם והם לומדים. אני מחזקת את ידייך, ומצדיעה לך !!! אוהבתותך !!!
השבמחקמקסים ביותר
השבמחקמרגש כמה שהעבודות האלה מקסימות.
השבמחקבובות מקסימות והרעיון של המטפחת על הראש - הברקה!!!
השבמחקתודה על הפרגון גלי, את מקסימה! :)